אמנם, אנחנו רגילים ליחס זכויות יוצרים וקניין רוחני ליצירות אומנות ותרבות כציורים, תמונות מצולמות, שירים, יצירות קולנועיות, מחזות וכן הלאה, אבל, באופן מפתיע למדי (או אולי לא), החוק חל גם על תוכנות מחשב. זכות זו, כשהיא נוגעת לתוכנות מחשב, הופיעה לראשונה במסגרת פסק הדין בעניין ת”א (ת”א) 3021/84 Apple Computer Inc נ’ ניוקוב טכנולוגיות בע”מ, בשנת 1984. אולם רק בשנת 1988 עוגנה הזכות באופן מפורש בתיקון לפקודת זכות יוצרים, 1924, אשר קבע “לעניין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעה בחוק זכות יוצרים, 1911”. קביעה זו, פורשת את מטריית הגנת זכויות יוצרים על מתכנתים ובתי תוכנה, ומעניקה להם זכויות, שעד לאותו הרגע, היו נתונות רק לבעלים של יצירות אומנות.
מה אומר החוק הישראלי על זכויות יוצרים בנוגע לתוכנות, אפליקציות ויישומים?
בגניבת/שכפול הרעיון שמאחורי התוכנה מטפלים חוק הפטנטים תשכ”ז-1967, תקנות הפטנטים תשכ”ח 1968 ופקודת הפטנטים והמדגמים 1924. בהעתקה ובשכפול הקודים שמאחורי התוכנה או המערכת מטפל את חוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007, ובשכפול הממשק הוויזואלי מטפלים תזכיר חוק המדגמים, תשע”ג-2013, ותקנות המדגמים אשר מפורטות בפקודת הפטנטים והמדגמים 1924.
כיצד בא הדבר לידי ביטוי?
בעת פיתוח תוכנה לפי דרישה או תוכנת מדף ישנם מספר מיתוסים ידועים אשר עוסקים בזכויות יוצרים, אשר מי שעוסק בתחום פיתוח תוכנה לפי דרישה, עלול להיכשל בהם. הנה חמישה מהבולטים בהם:
“מצאתי את זה באינטרנט ולכן, לא חלות על כך זכויות יוצרים” – טעות! במידה ועשיתם שימוש באלמנט (קוד, תמונה או ממשק) שמצאתם ברשת, ולא ביררתם למי שייכות הזכויות עליו, אתם אשמים בהפרת זכויות.
“כל תוכנות הקוד הפתוח הינן חינמיות, לכן, ניתן להשתמש בהן כבסיס, לפתח ולמכור את המוצר החדש” – כפי שצוין במאמר שימוש בקוד פתוח בארגון – לא מה שחשבת, תוכנות הקוד הפתוח אינן מיקשה אחת. חלק מאפשרות פיתוח חופשי על בסיסן, אחרות מתנות זאת בסייגים מסוימים ואחרות – שוללות זאת לחלוטין.
“אם אינני גובה כסף עבור התוכנה, מותר לי להשתמש באלמנטים מועתקים” – עצם פעולת ההעתקה מהווה הפרה של זכויות היוצרים. אמנם, במשפט, העובדה כי המוצר החדש חולק בחינם ולא נמכר (כלומר, ההפרה עצמה לא נעשתה למטרת רווח) עשויה להקנות לכם אי-אלה נקודות זכות בגזר הדין, אבל…
“העתקתי רק %X, לכן, אינני מפר את החוק” – מאד גבולי. החוק איננו מתייחס רק להיקף ההעתקה, אלא לשני היבטים: להיקף ההעתקה ולמשקל שיש לאלמנט המועתק בתוכנה החדשה.