נראה כי בעשורים האחרונים, העולם הופך למונופוליסטי פחות ושיתופי יותר הטכנולוגיה, אשר משקפת את הלך הרוח והדרישות הכלליות, אף היא מתיישרת בהתאם לכך. על רקע מגמה זו, נולד נושא התוכנות בקוד פתוח והתוכנות החופשיות. אולם, בניגוד למה שנהוג לחשוב, קוד פתוח איננו חינמי להפצה לאחר השינויים בו, וחברות כ-SMC, ורייזון, Skype וסיסקו כבר נתבעו על הפרת זכויות יוצרים, בעקבות שימוש ברכיבי קוד פתוח שלא על פי תנאי הרישיון.
מה הן תוכנות בקוד פתוח?
מה ניתן לעשות עם תוכנות בקוד פתוח?
- להשתמש As Is
- לשנות את הקוד לצורך פיתוח תוכנה המתאימה לדרישות הארגון
- להשתמש בתוך הארגון בגרסה המותאמת
- לקחת חלק בפיתוח התוכנה (כחלק מקהילת הקוד הפתוח)
לרוב, כל עוד הארגון איננו מפיץ את הקוד שפיתח לאחרים, ניתנת בידיו הרשות לעשות עם התוכנה כמעט כל מה שהיה יכול לעשות, אם הוא בעצמו היה מפתח את הקוד.פיתוח תוכנה לעסקים המבוססת על קוד פתוח יכולה להיות רעיון מעולה, אולם, תחילה, יש לקרוא היטב ובקפידה את רישיון השימוש.
מה הן תוכנות חופשיות?
על פי gnu.org, בשונה מתוכנות בקוד פתוח, תוכנה חופשית אינה מתייחסת לפרקטיקה של הפיתוח, אלא מתייחסת לנושא ה”חופש” במובן הקונספטואלי ומקנה למשתמש בה את החירויות (Freedoms) הבאות:
- החירות להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
- החירות ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
- החירות להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
- החירות לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
כך שבעצם ניתן לומר, כל תוכנה חופשית היא בעלת קוד פתוח, אולם לא כל תוכנה בקוד פתוח היא בהכרח תוכנה חופשית.
סוגי רישיון:
- רישיונות גמישים – אשר בד”כ יאפשרו שימוש וביצוע שינויים בתוכנה, ללא סייגים מחמירים (לרוב, המדובר בציון שם כותב הקוד המקורי ואי אחריותו במקרה של נזקים כתוצאה מהשימוש).
- רישיונות מחמירים – הדורשים, בין השאר, שכל הפצה של גרסת התוכנה לאחר השינויים תהיה מלווה בקוד מקור תחת רישיון חופשי.