רגע לפני 2017 אנחנו מדברים המון על ה-IOT, כיצד הוא ישנה את חיינו, כיצד הוא יצעיד אותנו לעתיד קל ונגיש יותר, כיצד המכונית שלנו תתקשר עם המקרר, שהוא בתורו, יתקשר עם הברז במטבח, דוד השמש וגם עם הסטרימר… רק מפה לשם, שכחנו שלכל הקישוריות הענפה (והמבורכת) הזו, יש גם מחיר, וכרגיל, כאשר מדובר בקידמה ובטכנולוגיה, המחיר עלול להתבטא בפרטיות שלנו – סיכוני אבטחת מידע.
כיצד מתחילים?
השלב הראשון בהתכוננות ובהתגוננות הוא ההבנה שיש (או עלולה להיות) כאן בעיה. אמנם, נדמה לנו, שככל שהטכנולוגיה משתלטת על פלחים נוספים של חיינו, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להקטין ראש ולתת לה לשלוט בחיינו ולנהל אותם (רוצים דוגמה קטנטונת? מי מאיתנו טורח לזכור בע”פ מספרי טלפונים וכתובות מייל, מאז שיש לנו טלפונים חכמים?), אבל, האמת היא, שגם אם נתעלם מכך שאנחנו מתנוונים וסומכים על הטכנולוגיה גם במקומות שבעבר לא עשינו זאת, עדיין, אנחנו מניחים על הכף הרבה מאד נתונים – מידע אישי ופרטי שלנו, פרטים וסיסמאות לחשבונות הבנקים שלנו, מספרי ת.ז. וכרטיסי אשראי, ובעצם, כל מה שבעבר אוחסן בראשנו ובפתקים (עליהם שמרנו מכל משמר). פתאום, נראה כי איבדנו את חוש הזהירות הבסיסי שלנו, ואנחנו נותנים אמון במכשירים, רק כי הם “חכמים”. אז זה שהמכשירים שלנו הפכו לחכמים יותר, לא אומר שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות “טיפשים” או תמימים יותר, ובטח שלא אומר שאנחנו יכולים לשכוח כל מה שידענו עד כה על אבטחת מידע.
מספר טיפים פרקטיים לאבטחת מידע
נתחיל בבסיס: לעולם, לעולם, לעולם(!!!!) אל תשאירו את הגדרות ברירות המחדל בשום אפליקציה, מכשיר או חשבון, וברור שלא מומלץ להשאיר את היוזר והסיסמה המהווים ברירת מחדל (כן, אנחנו יודעים ש-admin ו-admin הם היוזר והסיסמה הקלים לזיכרון בראוטר ה-WiFi שלך, אבל גם ההאקרים יודעים את זה, כך שהנקודה הוכחה).
השלב הבא, הוא סגירת פורטים פתוחים שאינם נדרשים בכל מכשיר בו הם קיימים (נכון לכיום, פורטים פתוחים בנתבים נחשבים לכשל אבטחה רציני, בהמשך הדרך בוודאי יצטרפו אליהם מכשירים נוספים, לפי הכיוון אליו תישא אותנו רוח ה-IOT).