מדוע עסקים קטנים ובינוניים (SMB) הם מטרה מרכזית לתקיפות סייבר?
התפיסה הרווחת שתוקפי סייבר מתמקדים אך ורק בתאגידי ענק היא מיתוס שיש לנפץ. למעשה, עסקים קטנים ובינוניים מהווים מטרה אטרקטיבית במיוחד, ולעיתים קרובות אף יותר נוחה, עבור פושעי סייבר. הסיבות לכך מגוונות וכוללות שילוב של גורמים פסיכולוגיים, טכנולוגיים וכלכליים.
ראשית, עסקים קטנים מחזיקים במידע יקר ערך, בדיוק כמו ארגונים גדולים. מידע זה יכול לכלול פרטי לקוחות, נתונים פיננסיים, מספרי כרטיסי אשראי, קניין רוחני וסודות מסחריים. עבור התוקפים, גישה למידע כזה שווה כסף, בין אם באמצעות מכירתו ברשת האפלה, שימוש בו להונאות או סחיטת העסק עצמו. שנית, עסקים קטנים נתפסים כ'חוליה החלשה' בשרשרת האספקה. תוקפים רבים משתמשים בעסק קטן כנקודת כניסה כדי לחדור לרשתות של שותפיו הגדולים יותר, לקוחותיו או ספקיו.
בנוסף, ההשקעה במערכות אבטחת מידע בעסקים קטנים נוטה להיות נמוכה יותר. תקציבים מוגבלים מובילים לעיתים קרובות לשימוש בתוכנות מיושנות, היעדר פתרונות הגנה מתקדמים ומחסור בצוות IT ייעודי. גורם זה הופך אותם למטרה קלה יותר בהשוואה לארגונים גדולים המשקיעים מיליונים בהגנות סייבר. תחושת הביטחון המופרזת, 'אנחנו קטנים מדי כדי שיתקפו אותנו', מובילה לשאננות מסוכנת שרק מגבירה את הסיכון.
משפחות האיומים המרכזיות בעולם הסייבר
כדי להבין כיצד להתגונן, עלינו להכיר תחילה את האויב. איומי הסייבר מתחלקים למספר משפחות עיקריות, כל אחת עם מאפיינים ושיטות פעולה ייחודיות. הכרת הקטגוריות הללו היא הצעד הראשון בבניית אסטרטגיית הגנה מקיפה.
תוכנות זדוניות (Malware): הצבא השקט של התוקפים
Malware הוא מונח גג המתאר כל תוכנה שנוצרה במטרה לגרום נזק למערכת מחשב, לגנוב מידע או לשבש את פעולתה התקינה. תוכנות אלו פועלות ברקע, ולעיתים קרובות המשתמש כלל אינו מודע לקיומן עד שהנזק כבר נגרם.
וירוסים (Viruses)
וירוס מחשב הוא פיסת קוד המצמידה את עצמה לקובץ או תוכנה לגיטימיים. בדומה לווירוס ביולוגי, הוא זקוק למארח כדי לשרוד ולהתפשט. ההפעלה שלו תלויה בפעולה אנושית, כמו פתיחת קובץ נגוע או הרצת תוכנה שהודבקה. מרגע שהופעל, הווירוס יכול למחוק קבצים, לפגוע בפעולת המערכת ולהדביק קבצים נוספים במחשב וברשת המקומית. דוגמה קלאסית היא וירוס המופץ בקובץ מצורף להודעת דואר אלקטרוני.
תולעים (Worms)
בניגוד לווירוסים, תולעים הן תוכנות זדוניות עצמאיות שאינן זקוקות לקובץ מארח או לפעולה אנושית ישירה כדי להתפשט. הן מנצלות פרצות אבטחה ברשתות ובמערכות הפעלה כדי לשכפל את עצמן ולהתפשט ממחשב למחשב באופן אוטומטי. הנזק העיקרי של תולעים הוא לרוב צריכה מסיבית של רוחב פס ברשת, מה שגורם להאטה משמעותית או קריסה מוחלטת של שירותים. תולעים מפורסמות כמו WannaCry הדגימו את יכולתן להתפשט במהירות ולהשבית רשתות שלמות ברחבי העולם.
סוסים טרויאניים (Trojans)
השם, שמקורו בסיפור המיתולוגי על הסוס הטרויאני, מתאר במדויק את אופן הפעולה של תוכנה זדונית זו. היא מתחזה לתוכנה לגיטימית ושימושית (למשל, עדכון תוכנה, משחק או כלי עזר), ומפתה את המשתמש להתקין אותה. לאחר ההתקנה, הסוס הטרויאני פותח 'דלת אחורית' במערכת, המאפשרת לתוקף לקבל גישה מרחוק למחשב הנגוע. גישה זו יכולה לשמש לגניבת סיסמאות, התקנת תוכנות זדוניות נוספות, ריגול אחר פעילות המשתמש או צירוף המחשב לרשת בוטנט (Botnet).
תוכנות כופר (Ransomware)
אחד האיומים ההרסניים והנפוצים ביותר כיום. תוכנת כופר מצפינה את הקבצים על המחשב הנגוע ועל כונני רשת המחוברים אליו, והופכת אותם לבלתי נגישים. לאחר ההצפנה, התוקפים מציגים הודעת כופר הדורשת תשלום, לרוב במטבעות קריפטוגרפיים, בתמורה למפתח ההצפנה שישחרר את הקבצים. מתקפת כופר יכולה להשבית עסק לחלוטין, לגרום לאובדן מידע קריטי ולנזקים כספיים ותדמיתיים עצומים. ניהול נכון של שירותי ענן וגיבויים מסודרים הם קו הגנה חיוני נגד איום זה.
רוגלות (Spyware) ותוכנות פרסום (Adware)
רוגלות הן תוכנות המותקנות על המחשב ללא ידיעת המשתמש ומטרתן לרגל אחר פעילותו. הן יכולות לתעד את היסטוריית הגלישה, להקליט הקשות מקלדת (Keylogging) כדי לגנוב סיסמאות ופרטי אשראי, ולשלוח את המידע הזה לתוקף. Adware, או תוכנות פרסום, הן פחות זדוניות אך מטרידות מאוד. הן מציגות פרסומות קופצות באופן אגרסיבי, משנות את דף הבית בדפדפן ומאטות את ביצועי המחשב. לעיתים קרובות, תוכנות אלו מגיעות כחלק מחבילת התקנה של תוכנות חינמיות.
הנדסה חברתית: כשהחוליה החלשה היא האדם
הנדסה חברתית היא אמנות המניפולציה הפסיכולוגית, שמטרתה לגרום לאנשים לבצע פעולות או למסור מידע רגיש. במקום לנצל פרצות טכנולוגיות, התוקפים מנצלים את טבע האדם: אמון, סקרנות, פחד ורצון לעזור. זוהי אחת משיטות התקיפה האפקטיביות ביותר, מכיוון שהיא עוקפת את כל ההגנות הטכנולוגיות ופונה ישירות לעובדים.
פישינג (Phishing)
הצורה הנפוצה ביותר של הנדסה חברתית. התוקף שולח הודעת דואר אלקטרוני, SMS או הודעה ברשת חברתית, המתחזה לגורם לגיטימי כמו בנק, חברת אשראי, ספק שירות או אפילו מנהל בארגון. ההודעה לרוב מכילה מסר דחוף המעורר פחד או סקרנות (למשל, 'חשבונך נפרץ', 'זכית בפרס', 'חשבונית לתשלום') וכוללת קישור או קובץ מצורף. לחיצה על הקישור מובילה לאתר מזויף, שנראה זהה לאתר האמיתי, שם הקורבן מתבקש להזין את פרטי ההתחברות שלו. פתיחת קובץ מצורף עלולה להתקין תוכנה זדונית. קיימות וריאציות ממוקדות יותר כמו Spear Phishing (פישינג ממוקד באדם או קבוצה ספציפית) ו-Whaling (פישינג המכוון לבכירים בארגון).
התקפות מבוססות רשת ותשתיות
קטגוריה זו כוללת התקפות המכוונות ישירות לתשתיות הרשת והשרתים של הארגון, במטרה לשבש את פעולתם או ליירט מידע העובר דרכם.
התקפות מניעת שירות (DoS/DDoS)
מטרת התקפת מניעת שירות (Denial of Service) היא להפוך שירות מקוון, כמו אתר אינטרנט או שרת דואר, ללא זמין למשתמשיו הלגיטימיים. התוקף מציף את השרת בזרם אדיר של בקשות מזויפות, הגורם לו לצרוך את כל משאביו (כוח עיבוד, זיכרון, רוחב פס) עד שהוא קורס או מפסיק להגיב. התקפה מבוזרת (Distributed Denial of Service – DDoS) היא גרסה מתוחכמת יותר, בה התקיפה מתבצעת בו זמנית ממספר רב של מחשבים נגועים (רשת בוטנט) ברחבי העולם, מה שמקשה מאוד על זיהוי וחסימת מקור התקיפה. התקפות אלו משמשות לעיתים קרובות לסחיטה או ככלי לפגיעה במתחרים.
ניצול פרצות אבטחה (Exploits)
כל תוכנה, החל ממערכת ההפעלה ועד הדפדפן, עלולה להכיל באגים או 'פרצות' בקוד שלה. תוקפים מפתחים קוד ייעודי, המכונה Exploit, שמטרתו לנצל פרצה ספציפית כדי לחדור למערכת, להריץ פקודות או להתקין תוכנות זדוניות. המירוץ הוא תמידי: מפתחי התוכנה משחררים עדכוני אבטחה (טלאים) כדי לסגור את הפרצות, בעוד התוקפים מנסים לנצל אותן לפני שהמשתמשים יתקינו את העדכונים. פרצת 'יום אפס' (Zero-Day) היא פרצה שאינה ידועה למפתח התוכנה, ולכן לא קיים לה עדכון, מה שהופך אותה למסוכנת במיוחד.
איומים פנימיים: הסכנה שבאה מבפנים
לא כל האיומים מגיעים מהאקרים אנונימיים בצד השני של העולם. לעיתים, הסיכון הגדול ביותר נמצא כבר בתוך הארגון. איום פנימי יכול לנבוע מעובד ממורמר, עובד שעומד לעזוב, או אפילו עובד תמים שפשוט עשה טעות. איומים אלו יכולים להיות זדוניים, כמו גניבת מידע רגיש ומכירתו למתחרים, או רשלניים, כמו נפילה קורבן למתקפת פישינג, שימוש בסיסמאות חלשות או איבוד מחשב נייד המכיל מידע ארגוני. ניהול הרשאות נכון ופתרונות מיקור חוץ לניהול IT יכולים לסייע בצמצום סיכונים אלו.
