מי מגן על המידע שלך?

המעבר לשירותי מחשוב ענן אינו עוד טרנד חולף, אלא צעד אסטרטגי חיוני עבור עסקים השואפים לצמיחה, גמישות ויעילות. עם זאת, לצד היתרונות העצומים, עולה שאלה קריטית שמטרידה מנהלים ומקבלי החלטות רבים: כשהמידע הרגיש ביותר של הארגון שלנו כבר לא נמצא בשרת הפיזי במסדרון, מי באמת אחראי להגנה עליו? השאלה הזו אינה רק טכנית, היא נוגעת בליבת האמון, הרגולציה והאחריות העסקית. כחברת שירותי מחשוב עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה, ב-ERG ליווינו מאות עסקים במעבר בטוח ומתוכנן לענן. במדריך זה, נפרק את סוגיית האחריות לגורמים, נסביר את המושגים המרכזיים ונצייד אתכם בידע הדרוש כדי להבטיח שהנכס היקר ביותר שלכם, המידע העסקי, יישאר מוגן לחלוטין.

בקצרה...

ההגנה על המידע שלכם בענן היא אחריות משותפת ביניכם לבין ספק שירותי הענן. הספק אחראי על אבטחת התשתית הפיזית והווירטואלית של הענן עצמו, בעוד אתם, כלקוחות, אחראים על אבטחת הגישה למידע, ניהול המשתמשים, והגדרת תצורות האבטחה של היישומים והנתונים שלכם בתוך סביבת הענן.

תוכן עניינים

האתגר המרכזי במעבר לענן: פערי תפיסה לגבי אבטחה

תחום מחשוב הענן הפך לנושא החם ביותר בעולם הטכנולוגיה העסקית, ובכל זאת, ארגונים רבים עדיין חוששים מהמעבר. הסיבה המרכזית לחשש אינה טכנולוגית, אלא פסיכולוגית. כאשר השרתים נמצאים במשרד, ישנה תחושת שליטה פיזית. מנהל הרשת יכול לראות את הנוריות המהבהבות, לגעת במארז ולהרגיש שהוא שולט בסביבה. המעבר לענן מנתק את הקשר הפיזי הזה ומחליף אותו באמון כלפי ספק חיצוני. כאן נולדת השאלה הבסיסית: "כשהמידע שלנו נמצא בשרת הארגוני, אנחנו אחראים לאבטחה שלו. כשהוא בענן, מי האחראי לכך? ואיך אנחנו יודעים שהוא אכן עושה את עבודתו נאמנה?".

התשובה לשאלה זו מורכבת יותר מ"הספק אחראי". המציאות בענן מבוססת על עיקרון יסוד שכל עסק חייב להכיר ולהפנים: מודל האחריות המשותפת. הבנה מעמיקה של מודל זה היא המפתח למעבר מוצלח ובטוח לענן, והיא הופכת את שאלת האחריות מדיון פילוסופי לתוכנית עבודה מעשית וברורה.

מודל האחריות המשותפת: מי אחראי על מה?

מודל האחריות המשותפת (Shared Responsibility Model) הוא מסגרת עבודה המגדירה את חלוקת משימות האבטחה בין ספק שירותי הענן (כמו Amazon Web Services, Microsoft Azure, Google Cloud) לבין הלקוח (הארגון שלכם). הכלל הבסיסי פשוט: הספק אחראי על 'אבטחת הענן' (Security *of* the Cloud), בעוד הלקוח אחראי על 'אבטחה בענן' (Security *in* the Cloud).

אחריות ספק הענן: אבטחת התשתית

ספק הענן אחראי על הגנת התשתית הגלובלית שמריצה את כל שירותי הענן. אחריות זו כוללת רכיבים פיזיים ותוכנתיים כאחד:

  • אבטחה פיזית: הגנה על מרכזי הנתונים (Data Centers) באמצעות בקרות גישה קפדניות, שמירה 24/7, מצלמות אבטחה, ומערכות הגנה מפני איומים סביבתיים כמו שריפות או הצפות.
  • אבטחת הרשת: הגנה על תשתית הרשת הפיזית, כולל נתבים, מתגים וכבלים, מפני התקפות והפרעות.
  • אבטחת שכבת הווירטואליזציה (Hypervisor): הגנה על התוכנה המאפשרת יצירת שרתים וירטואליים והפרדה מאובטחת בין לקוחות שונים.

ספקי הענן הגדולים משקיעים מיליארדי דולרים בשנה כדי להבטיח שהתשתיות שלהם יהיו המאובטחות ביותר בעולם, ברמה שרוב הארגונים לעולם לא יוכלו להרשות לעצמם באופן עצמאי.

אחריות הלקוח: אבטחת הנתונים והגישה

כאן נכנסת האחריות שלכם לתמונה. הספק נותן לכם סביבה מאובטחת, אך אתם אלו שמחליטים מה להכניס אליה וכיצד להגדיר אותה. אחריות הלקוח כוללת:

  • הגדרות תצורה (Configuration): וידוא שכל שירותי הענן מוגדרים בצורה מאובטחת. טעויות תצורה, כמו השארת מאגר נתונים פתוח לציבור, הן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לדליפות מידע בענן.
  • ניהול זהויות וגישה (IAM): קביעת מי מורשה לגשת למידע ולמשאבים, אכיפת סיסמאות חזקות, ושימוש באימות רב-שלבי (MFA).
  • אבטחת מערכות ההפעלה והאפליקציות: התקנת עדכוני אבטחה (Patches) למערכות ההפעלה והתוכנות שאתם מריצים על גבי תשתית הענן.
  • הצפנת נתונים: החלטה על הצפנת המידע, הן במצב מנוחה (at-rest) והן במצב תעבורה (in-transit), וניהול מפתחות ההצפנה.
  • אבטחת הרשת הווירטואלית: הגדרת חומות אש (Firewalls) וקבוצות אבטחה (Security Groups) כדי לשלוט בתעבורת הרשת הנכנסת והיוצאת מהסביבה שלכם.

האחריות משתנה בין מודלי השירות

חשוב להבין שחלוקת האחריות המדויקת משתנה בהתאם למודל שירותי הענן שבו אתם משתמשים: תשתית כשירות (IaaS), פלטפורמה כשירות (PaaS) או תוכנה כשירות (SaaS).

תשתית כשירות (IaaS): במודל זה (למשל, שרת וירטואלי), הספק אחראי על התשתית הפיזית והווירטואליזציה. אתם אחראים על כל מה שמעל: מערכת ההפעלה, התוכנות, הנתונים והגישה. זהו המודל שמעניק לכם את מירב השליטה, אך גם מטיל עליכם את מירב האחריות.

פלטפורמה כשירות (PaaS): במודל זה (למשל, שירותי בסיסי נתונים מנוהלים), הספק מנהל גם את מערכת ההפעלה והתשתיות הנלוות. אתם אחראים רק על האפליקציה שלכם ועל הנתונים שהיא מעבדת. האחריות שלכם מצטמצמת, אך כך גם הגמישות.

תוכנה כשירות (SaaS): במודל זה (למשל, Microsoft 365, Salesforce), הספק מנהל כמעט הכל: התשתית, מערכת ההפעלה והאפליקציה עצמה. האחריות העיקרית שלכם מתמקדת בניהול המשתמשים והגישה לנתונים, ובהגדרת אפשרויות האבטחה שהספק מציע בתוך האפליקציה.

רגולציה ותקינה: מבוך משפטי גלובלי ומקומי

הבנת מודל האחריות המשותפת היא הצעד הראשון. הצעד השני הוא ניווט בעולם המורכב של חוקים ותקנות. כאשר המידע שלכם מאוחסן בענן, הוא כפוף למספר מערכות חוקים במקביל: החוקים במדינה שלכם, החוקים במדינתו של ספק הענן, והחוקים במדינה שבה השרתים הפיזיים ממוקמים.

הזירה הבינלאומית: חוקים שחלים על המידע שלכם מעבר לים

כאשר אתם בוחרים ספק ענן בינלאומי, חשוב להכיר את הרגולציות המרכזיות המשפיעות על פרטיות המידע:

  • GDPR (General Data Protection Regulation): התקנה האירופית להגנת מידע פרטי, שנחשבת למחמירה והמשפיעה ביותר בעולם. אם אתם מעבדים מידע של אזרחים אירופאים, אתם כפופים ל-GDPR, גם אם העסק שלכם ממוקם בישראל. ספקי ענן גדולים מציעים כלים ושירותים שיסייעו לכם לעמוד בדרישות התקנה.
  • US Patriot Act ו-CLOUD Act: חוקים אמריקאיים המאפשרים לרשויות פדרליות לדרוש גישה לנתונים המאוחסנים על ידי חברות אמריקאיות, גם אם השרתים נמצאים מחוץ לגבולות ארה"ב. הדבר מעלה חששות בקרב ארגונים רבים לגבי ריבונות המידע שלהם. חשוב להבין את ההשלכות ולבחון פתרונות כמו הצפנה עם ניהול מפתחות עצמאי (Bring Your Own Key).
  • תקנים ספציפיים לתעשייה: בתחומים מסוימים קיימות רגולציות מחמירות במיוחד, כמו HIPAA (Health Insurance Portability and Accountability Act) בתחום הבריאות בארה"ב, ו-PCI DSS (Payment Card Industry Data Security Standard) בתחום כרטיסי האשראי. ספקי ענן מציעים סביבות העומדות בתקנים אלו, אך האחריות על יישום הבקרות הנכונות באפליקציה שלכם עדיין חלה עליכם.

החוק הישראלי: הגנת הפרטיות בסביבת ענן

בישראל, הנושא מוסדר בעיקר על ידי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והתקנות שנחקקו מכוחו. תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, קובעות דרישות אבטחת מידע מחייבות לכל מי שמחזיק או מנהל מאגר מידע. התקנות מתייחסות גם לנושא של מיקור חוץ של עיבוד מידע, שהוא למעשה הבסיס המשפטי לשימוש בשירותי ענן. על פי התקנות, גם כאשר אתם משתמשים בספק ענן, האחריות הכוללת על עמידה בהוראות החוק נשארת שלכם, כבעלי מאגר המידע.

סוגיה חשובה נוספת היא העברת מידע אל מחוץ לגבולות המדינה. התקנות קובעות תנאים ברורים להעברת מידע למדינות אחרות, ודורשות לוודא שרמת ההגנה על המידע במדינת היעד אינה פחותה מזו שבישראל. ספקי הענן הגדולים פועלים במדינות שנחשבות כבעלות רמת הגנה נאותה, אך עדיין חובה עליכם לוודא זאת ולעגן את התחייבויות הספק בחוזה ההתקשרות.

תקנים ואישורים: איך תדעו שספק הענן שלכם אמין?

רגולציה היא חובה, אך תקנים בינלאומיים הם ההוכחה לכך שספק הענן שלכם לא רק מציית לחוק, אלא גם מיישם את שיטות העבודה המומלצות (Best Practices) בתחום אבטחת המידע. כאשר אתם בוחנים ספק ענן, חפשו את האישורים וההסמכות הבאים:

  • משפחת תקני ISO 27000: זוהי סדרת התקנים המובילה בעולם לניהול אבטחת מידע. התקנים החשובים ביותר בהקשר של ענן הם:
    • ISO 27001: התקן המרכזי למערכת ניהול אבטחת מידע (ISMS). הסמכה לתקן זה מוכיחה שהספק מנהל את סיכוני האבטחה שלו באופן שיטתי ומבוקר.
    • ISO 27017: תקן שמוסיף בקרות אבטחה ספציפיות לשירותי ענן, ומתמקד ביחסים ובאחריות שבין הספק ללקוח.
    • ISO 27018: תקן המתמקד בהגנה על מידע אישי (PII) בענן הציבורי, ומספק הנחיות בנושאי פרטיות.
    • ISO 27701: הרחבה של ISO 27001 לניהול פרטיות מידע (PIMS), ונחשב למקבילה יישומית של עקרונות ה-GDPR.
  • SOC 2 (Service Organization Control): דוח ביקורת הנערך על ידי רואי חשבון בלתי תלויים, הבוחן את הבקרות של ספק השירות בחמישה תחומי אמון: אבטחה, זמינות, שלמות עיבוד, סודיות ופרטיות. דוח SOC 2 Type II, הבוחן את יעילות הבקרות לאורך זמן, נחשב לאישור איכות משמעותי ביותר.
  • ISO 31000: תקן זה אינו מיועד להסמכה, אך הוא מגדיר עקרונות והנחיות לניהול סיכונים. ספק ענן שמצהיר שהוא פועל לפי עקרונות אלו מפגין בגרות ניהולית בהתמודדות עם איומים.

אל תהססו לבקש לראות את תעודות ההסמכה ודוחות הביקורת של הספק. ספק אמין ושקוף ישמח להציג אותם בפניכם.

ההגנה הפרואקטיבית: מה אתם חייבים לעשות כדי להגן על המידע שלכם

כפי שהבנו ממודל האחריות המשותפת, בחירת ספק ענן מאובטח היא רק חצי מהעבודה. החצי השני, והקריטי לא פחות, הוא יישום נכון של בקרות אבטחה בצד שלכם. הנה כמה צעדים חיוניים שכל ארגון חייב לנקוט:

1. ניהול זהויות וגישה (IAM) קפדני

הגישה למידע היא המפתח לממלכה. ניהול לא נכון של הרשאות הוא פרצת אבטחה קלאסית. הקפידו על העקרונות הבאים:

  • עקרון ההרשאה המינימלית (Least Privilege): העניקו לכל משתמש ולכל שירות רק את ההרשאות המינימליות ההכרחיות לביצוע תפקידם, ולא יותר.
  • אימות רב-שלבי (MFA): הפעילו MFA לכל המשתמשים, ובמיוחד למשתמשים בעלי הרשאות גבוהות (אדמיניסטרטורים). זהו אחד הכלים היעילים ביותר למניעת השתלטות על חשבונות.
  • מדיניות סיסמאות חזקה: אכפו שימוש בסיסמאות מורכבות, החלפה תקופתית, ומניעת שימוש חוזר בסיסמאות ישנות.
  • בחינה תקופתית של הרשאות: בצעו סקירה קבועה של הרשאות הגישה וודאו שהן עדיין רלוונטיות. שללו הרשאות מעובדים שעזבו או החליפו תפקיד באופן מיידי.

2. הצפנת נתונים בכל מצב

הצפנה הופכת את המידע שלכם לבלתי קריא עבור גורמים לא מורשים, גם אם הם הצליחו להשיג גישה לקבצים. יש להצפין מידע בשני מצבים עיקריים:

  • הצפנה במנוחה (Encryption at-Rest): הצפנת הנתונים כפי שהם שמורים על גבי הדיסקים במרכז הנתונים של ספק הענן. רוב ספקי הענן מציעים זאת כבררת מחדל, אך חשוב לוודא זאת ולשקול שימוש במפתחות הצפנה בניהול עצמי (Customer-Managed Keys) לרמת אבטחה גבוהה יותר.
  • הצפנה בתעבורה (Encryption in-Transit): הצפנת הנתונים בזמן שהם נעים ברשת, למשל בין המשתמש לאפליקציה או בין שירותים שונים בענן. יש להשתמש בפרוטוקולים מאובטחים כמו TLS/SSL לכל התקשורת.

3. ניטור, זיהוי ותגובה (Monitoring, Detection, and Response)

בענן, אינכם יכולים להרשות לעצמכם להיות עיוורים. אתם חייבים מערכות שינטרו באופן רציף את הפעילות בסביבה שלכם, יזהו חריגות חשודות ויתריעו בזמן אמת. ספקי הענן מציעים כלים מובנים לניטור (כמו AWS CloudTrail או Azure Monitor), אך לעיתים קרובות יש צורך בפתרונות מתקדמים יותר כמו SIEM (Security Information and Event Management) או פלטפורמות XDR (Extended Detection and Response) כדי לקבל תמונה מלאה ולהגיב לאירועים במהירות.

4. גיבוי והתאוששות מאסון (Backup and Disaster Recovery)

טעות נפוצה היא לחשוב שזמינות גבוהה של שירותי הענן מחליפה את הצורך בגיבוי. זה לא נכון. הספק מבטיח שהתשתית תהיה זמינה, אך הוא לא יגן עליכם מפני טעות אנוש (כמו מחיקת נתונים בשוגג) או מתקפת כופר שתצפין את הקבצים שלכם. אתם עדיין אחראים על יישום אסטרטגיית גיבוי מקיפה, הכוללת גיבויים תקופתיים, בדיקת שחזורים, ותוכנית התאוששות מאסון (DRP) למקרה של כשל נרחב.

בחירת השותף הנכון: כיצד ERG מבטיחה את ביטחון המידע שלכם

הניווט בעולם המורכב של אבטחת ענן, רגולציה ומודלים של אחריות דורש מומחיות וניסיון. ניסיון לבצע זאת לבד עלול להוביל לטעויות יקרות, הן כספית והן תדמיתית. כאן אנחנו ב-ERG נכנסים לתמונה. עם ניסיון של מעל שני עשורים בליווי עסקים בתחום ה-IT, אנו מציעים מעטפת שירותים מלאה המבטיחה שהמעבר שלכם לענן יהיה לא רק יעיל, אלא בראש ובראשונה בטוח.

אנו מסייעים ללקוחותינו בכל שלב: החל מאפיון הצרכים ובחירת ספק הענן והארכיטקטורה המתאימים ביותר, דרך תכנון והטמעה של בקרות אבטחה מחמירות, וכלה בניהול שוטף, ניטור ותגובה לאירועים. השילוב בין הבנה עסקית עמוקה למומחיות טכנולוגית מאפשר לנו לגשר על הפערים ולהבטיח שהאחריות שלכם כלקוחות תמומש במלואה, תוך מיצוי היתרונות של פלטפורמות הענן המתקדמות ביותר. בחירה ב-ERG כשותפה לדרך היא הבחירה בשקט נפשי ובידיעה שהמידע שלכם נמצא בידיים הטובות ביותר. למידע נוסף על שירותינו, בקרו באתר הבית שלנו.

שאלות נפוצות

לא בהכרח. למעשה, עבור רוב הארגונים, סביבת ענן המנוהלת כהלכה יכולה להיות מאובטחת יותר מסביבה מקומית. ספקי הענן הגדולים משקיעים משאבים אדירים באבטחה פיזית, אבטחת רשת ומומחי סייבר ברמה שרוב החברות אינן יכולות להרשות לעצמן. האתגר הוא לא בפלטפורמה עצמה, אלא ביישום נכון של 'אבטחה בענן' – כלומר, הגדרת תצורות נכונה וניהול הרשאות קפדני מצד הלקוח. טעות תצורה בענן עלולה לחשוף מידע בקלות, ולכן נדרשת מומחיות כדי להבטיח שהסביבה מוגדרת באופן מאובטח.
הטעות הנפוצה ביותר היא ההנחה השגויה שספק הענן אחראי לכל היבטי האבטחה. ארגונים רבים עוברים לענן ואינם משקיעים מספיק בהגדרת בקרות אבטחה בצד שלהם, מתוך אמונה שהספק 'דואג להכל'. הנחה זו מובילה ישירות לפרצות אבטחה קריטיות כמו מאגרי נתונים שנותרים פתוחים לאינטרנט, הרשאות גישה רחבות מדי, והיעדר אימות רב-שלבי (MFA). הבנה ויישום של מודל האחריות המשותפת הם קריטיים למניעת טעות זו.
פריצה לתשתית הליבה של ספק ענן גדול היא אירוע נדיר ביותר, אך תיאורטית אפשרי. במקרה כזה, האחריות על תיקון הפרצה, צמצום הנזק ודיווח לרשויות וללקוחות חלה על הספק. חוזה רמת השירות (SLA) שלכם אמור להגדיר את ההתחייבויות של הספק במצב כזה, כולל פיצויים אפשריים. עם זאת, חשוב לזכור שהאחריות על הנתונים עצמם ועל הדיווח ללקוחות הקצה שלכם עדיין עשויה לחול עליכם. לכן, אסטרטגיות כמו הצפנת נתונים עם מפתחות בניהול עצמי וקיום תוכנית תגובה לאירועים בצד שלכם הן חיוניות.
התשובה תלויה בחוקים החלים על ספק הענן שלכם. חוקים כמו ה-CLOUD Act בארה"ב אכן מאפשרים לרשויות אכיפת חוק אמריקאיות לדרוש גישה לנתונים, גם אם הם מאוחסנים מחוץ לארה"ב. ספקי הענן מצהירים כי הם יבחנו כל דרישה כזו בקפידה ויתנגדו לדרישות גורפות או לא חוקיות. כדי לצמצם את הסיכון, ארגונים יכולים להשתמש בפתרונות הצפנה מתקדמים שבהם מפתחות ההצפנה נשארים בחזקתם הבלעדית. כך, גם אם הספק נאלץ למסור את הנתונים המוצפנים, הם יישארו חסרי משמעות ללא המפתח.
בחירת ספק ענן דורשת בדיקת נאותות. התחילו בבחינת ספקי הענן הגדולים והמוכרים (כמו AWS, Azure, Google Cloud) אשר משקיעים רבות באבטחה ועומדים במגוון רחב של תקנים בינלאומיים. לאחר מכן, בדקו את ההסמכות והאישורים הספציפיים של הספק, כגון ISO 27001, SOC 2, ISO 27017/27018. קראו היטב את הסכם השירות (SLA) והבינו את התחייבויות הספק לגבי אבטחה, פרטיות, זמינות ומיקום הנתונים. לבסוף, שקלו להיעזר בחברת ייעוץ או שירותי IT מנוהלים כמו ERG, שתוכל לסייע לכם לא רק בבחירת הספק הנכון אלא גם בתכנון והטמעה של ארכיטקטורת ענן מאובטחת המותאמת לצרכים שלכם.
לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות. אחסון מידע בחוות שרתים (Data Center) בישראל מבטיח שהמידע כפוף לחוק הישראלי בלבד ומפחית את הסיכונים הקשורים לחוקים זרים כמו ה-CLOUD Act. זה יכול להיות יתרון משמעותי עבור ארגונים ממשלתיים, ביטחוניים או כאלה המחזיקים מידע רגיש במיוחד. מאידך, ספקי הענן הגלובליים מציעים בדרך כלל מגוון רחב יותר של שירותים, חדשנות טכנולוגית גבוהה יותר, ויכולות אבטחה מתקדמות שנבנו בהיקפים עצומים. ההחלטה תלויה באופי המידע, בדרישות הרגולטוריות הספציפיות שלכם, ובתיאבון הסיכון של הארגון.
איור של גבר עם שיער וחזק כהים, לבוש חולצה כחולה, על רקע עיגול כתום. הפנים ריקות.

למה החלטתי לכתוב על נושא זה

במהלך יותר מ-20 שנותיי בתחום, ראיתי את המהפכה שהענן חולל בעסקים. אבל יחד עם ההזדמנויות העצומות צמחו גם חששות לגיטימיים. השאלה 'מי מגן על המידע שלי?' היא השאלה החשובה ביותר שמנהלים שואלים אותי, והיא זו שעומדת בבסיס האמון בעידן הדיגיטלי. החלטתי לכתוב את המדריך הזה כדי להפיג את הערפל, להסביר בצורה ברורה את חלוקת האחריות, ולהראות שלמעבר בטוח לענן יש נוסחה מוכחת. זה לא עניין של אמונה עיוורת בספק, אלא של ידע, כלים מתאימים ושותפות נכונה. המטרה שלנו ב-ERG היא להיות השותף הזה עבורכם.

בואו נסכם...

ההגנה על המידע הארגוני בעידן הענן אינה אחריותו הבלעדית של ספק השירות. היא מבוססת על מודל של אחריות משותפת, הדורש מכם, כלקוחות, לקחת חלק פעיל ופרואקטיבי באבטחת הנתונים, היישומים והגישה לסביבת הענן שלכם. הבנת חלוקת התפקידים, היכרות עם הנוף הרגולטורי המורכב, ובחירת ספק העומד בתקנים בינלאומיים מחמירים הם צעדים חיוניים. אך חשוב מכל, יש ליישם בקרות אבטחה קפדניות בצד שלכם, כולל ניהול זהויות, הצפנה, ניטור וגיבוי. המעבר לענן הוא מסע, וכדי להבטיח שהוא יהיה בטוח ומוצלח, מומלץ להיעזר בשותף מנוסה כמו ERG, שילווה אתכם בכל שלב ויספק את המומחיות והשקט הנפשי הדרושים כדי למנף את העוצמה של הענן בביטחון מלא.
תמונה של איל גבעון, מנכ"ל משותף

איל גבעון, מנכ"ל משותף

השותף שאומר תמיד לא חובב סדר, ניקיון ונהלי עבודה אמרה נפוצה: "בשביל זה כתבנו נוהל – תעבדו לפי הנוהל ואז תחזרו אלי עם הצלחות" בעיקר משתדל לא להפריע לאף אחד אחר

מאמרים נוספים באתר
השיתופים שלכם עושים לנו טוב על הלב
דילוג לתוכן